קסיו קטיה בת אסתר וחיה שמואלובה פתאחובה

Вот литературный перевод на иврит, подходящий для памятной книги. Я сохранил смысл, но сделал текст естественным для носителей языка.

אמנו נולדה בעיר קוקנד למשפחתו של המלמד חיה. לצד עבודתו כמורה, עסק חיה במעשי קודש – שימש כשוחט, ערך קידושין וכתב כתובות. יחד עם רעייתו אסתר גידלו וחינכו תשעה ילדים, ואמנו הייתה הילדה השביעית במשפחת שמואלוב.

לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר, למדה במכללה להכשרת מורים בעיר קוקנד וסיימה אותה בהצלחה. אולם לא עסקה בהוראה זמן רב. אחיה הבוגרים, מרדכי וראובן, לימדו אותה את מקצוע הספרות, והיא הפכה לבעלת מקצוע מוכשרת ומוערכת.

במהלך עבודתה במספרה הכירה את לקוחה, יורי ארייביץ' פתאחוב. בשנת 1947 נישאו השניים. לאחר נישואיהם הצטרפה לעבוד עם אבינו בחנותו, והייתה לו לעזר, לשותפה ולמקור גאווה בכל תחומי החיים. יחד הקימו משפחה חמה, מאוחדת ויפה, וחיו באהבה ובהרמוניה במשך עשרים ותשע שנים. הם גידלו שישה ילדים – בן אחד וחמש בנות.

בבית הספר מספר 1 בעיר קוקנד זכו הורינו להוקרה מיוחדת, ושמותיהם הופיעו על לוח הכבוד כהורים למופת בזכות חינוך ילדיהם והישגיהם בלימודים. אמנו זכתה בעיטור "אם גיבורה" כהוקרה על היותה אם למשפחה ברוכת ילדים. היא נהנתה מהערכה רבה ומכבוד מצד בני עירנו, והייתה ידועה כאישה אצילת נפש, חכמה, טובת לב ותמיד נכונה לעזור לכל אדם.

אמנו הייתה אישה יוצאת דופן. במשך חייה, הקצרים אך מלאי המשמעות, נשאה בכבוד ובגאווה את שמה של האישה היהודייה. ביתנו היה תמיד פתוח ומכניס אורחים. היא ידעה לקבל כל אורח בלב פתוח ולערוך שולחן בטוב טעם ובנדיבות. כל מי שבא בשערי ביתנו הרגיש רצוי ואהוב.

רגישותה לזולת, יכולתה להזדהות עם כאבם של אחרים ורצונה לעזור היו חלק בלתי נפרד מאישיותה. היא גילתה חמלה ואכפתיות כלפי בני משפחה, שכנים ואף אנשים שלא הכירה. אהבת האדם, שמחת החיים והכבוד שרחשה לכל אדם ליוו אותה כל ימי חייה, וזכו תמיד לאהבה ולהערכה הדדית. היא הייתה אישה בעלת נשמה טהורה, מעשים טובים, רעיה נאמנה ומסורה ואם נפלאה. אנו גאים להיות ילדיה.

אנו מרכינים את ראשנו ביראת כבוד ומביעים את תודתנו העמוקה והכנה ביותר. כל אחד מאיתנו אסיר תודה להורינו הייחודיים, שאותם אנו זוכרים ואוהבים תמיד, ושואפים בכל מעשינו ללכת בדרכם ולהידמות להם. בזיכרוננו יישארו לעד כאנשים בעלי תרבות גבוהה, לב רחב, רגישות, חריצות וצניעות. שמותיהם של הורינו ימשיכו לחיות לעד בדורות הבאים – בילדיהם, בנכדיהם ובניניהם.

Этот вариант звучит как текст из мемориальной книги. Он не выглядит как машинный перевод, а читается естественно на современном литературном иврите.