ארי פטחוב

הוא היה אהוב כל משפחת פתחוב וזכה לכבוד רב מקרוביו וחבריו. כל חייו היו מלאים בקשיים וסכנות. הוא עבר שנים קשות של בסמאצ'יות, רדיפות, החרמות, מלחמה אכזרית בפשיזם ואנטישמיות חסרת רחמים.

ארי פתחוב היה עורך הדין הראשון מקרב יהודי בוכרה בעמק פרגנה בשנות ה-20. הוא נולד בקוקנד למשפחתו של איש הדת המוכר יהודה פתחוב ורבקה, בתו של חיים אליקבושי – מראשי הקהילה בתקופת ח'אנות קוקנד.

בגיל 22 נשא ארי לאישה את פרחו, בתו של אברג'ימבוי – אחד האנשים העשירים ביותר בעמק פרגנה.

בשנת 1927, לאחר מספר שנים של עבודה במפעל כותנה, נשלח ארי, שהיה בעל יכולות אינטלקטואליות מרשימות, ללימודים בבית הספר הגבוה למשפטים בטשקנט. לאחר שסיים בהצלחה את לימודיו בשנת 1929, הוא החל לעבוד בלשכת עורכי הדין של קוקנד, שם עבד ברציפות כעורך דין במשך למעלה מ-40 שנה, עד שיצא לגמלאות בשנת 1970.

אבינו היה מספר סיפורים מופלא. בכל ערב, לאחר שובו מבית הכנסת, נהג לספר לנו קטעים מהתורה, שהאזנו להם בהתלהבות. כאשר עלינו לישראל, הבנו, ילדי ארי פתחוב, כי לא היו אלו רק סיפורים, אלא ההיסטוריה העשירה והמרתקת של העם היהודי.

ידיעותיו הרחבות במשפט הפלילי והדיוני, יחד עם הבנתו המעמיקה בנפש האדם, הפכו אותו לעורך הדין הידוע ביותר בעמק פרגנה. אנשים פנו אליו בביטחון מלא כי רק הוא יוכל להגן על קרוביהם במקצועיות, והפקידו בידיו את גורלם. אמונתם הייתה מוצדקת, שכן הוא הצליח ברוב התיקים, גם באלו שנראו אבודים לחלוטין.

אין ספק שהצלחתו הרבה נבעה מהחינוך הנפלא שקיבל בביתו הדתי והאצילי, מהיכרותו העמוקה עם התורה, ומהידע הרב שלו בערבית, אוזבקית, טג'יקית, רוסית ועברית. עקרון חייו היה לקיים את מצוות התורה: "סור מרע ועשה טוב", וסיסמתו הייתה יושר, נאמנות ודיוק.

ארי יהודה פתחוב העריך וכיבד בני אדם, והיה איש בעל נפש נדיבה, טוב לב ללא גבול וישר דרך. הוא גידל חמישה ילדים ראויים, כולם קיבלו השכלה גבוהה וחינוך יהודי מסורתי.